החצב
החצב מתרבה על ידי ניצני ריבוי הנוצרים בחיק הגלדים
פרי החצב הלקט וזרעיו מצוידים בכנפיים העוזרות בהפצה על ידי הרוח.
שורשי החצב ארוכים וחזקים ומסוגלים לחדור דרך סדקים צרים בסלע ולהרחיבם כדי להגיע אל קרקע לחה.
החצב מכיל חומרים חריפים ומגרים שאין באפשרות בעלי-החיים לאכול אותו.
הפרחים נישאים לגובה על עמוד תפרחת בעל צורת חרוט.
החצב משמש כ
צמחי-נוי ואף להפקת משקאות חריפים
דבש המופק מ
פרחי חצב נחשב למשובח.
החצב משמש כחומר המשפיע על פעולת הלב.
חומרי רעל שונים המצויים בבצל הצמח משמשים להפקת רעל עכברים.
צמח החצב עמיד ועשוי להישאר מתחת לאדמה גם לאחר עקירת הצמח ולפרוח שוב בשנה הבאה.
החצב הוא עשב רב שנתי בעל בצל גדול מאוד.
החצב אינו אוגר רק בבצל, אלא גם בשורשיו העבים. משום כך, על אף שהבצל נמצא סמוך לפני הקרקע, קשה לעוקרו. שורשי האגירה העבים מקבעים אותו למקומו מלמטה.
הבצל מייצר ניצנים פנימיים הגדלים בתוכו וגורמים לבסוף לחלוקתו.
עם קמילת העלים, הרעלים שבהם מתפרקים ואז נאכל חלקם על ידי עזים וכבשים.
שמו של החצב ניתן לו על היכולת לחציבה בסלע.